ההתנגדות הפתאומית לרפורמים מעידה על שינוי במגזר החרדי

השינוי הגדול ביותר שעובר על המגזר החרדי בתקופה האחרונה, מתבטאת דווקא בעובדה שהפוליטיקאים החרדים נאלצו להקצין את עמדותיהם ולהתנגד להכרה בתנועה הרפורמית כזרם רשמי ביהדות. מי שחתומים על השינוי, הם דווקא העיתונאים החרדים, ודווקא אלו שאינם כותבים בכלי תקשורת מפלגתיים ורשמיים.

נוצר כאן מצב מעניין. דווקא העיתונאים בכלי התקשורת שעד לפני מספר שנים נלחמו נגדם, כמו לדוגמה המאבק נגד ההאזנה לתחנות הרדיו או קניית השבועונים, כמו גם המאבק באתרי האינטרנט החרדים, דווקא הם הצליחו לגרום להקצנה דתית של הנציגות החרדית. כיצד הם הפכו להיות שומרי החותם של היהדות החרדית?

השקיפות שאותם כלי תקשורת הכניסו לתוך המגזר החרדי, בצירוף העובדה שהפוליטיקאים החרדים כבר אינם חסינים מפני ביקורות - כולל ביקורת ציבורית קשה ונוקבת, הביאה לכך שחברי הכנסת לא יכלו יותר להתנהג בערכי היהדות כביכול היו רכושם הפרטי. התירוצים שבתמורה להכרה ברפורמים יצליחו להביא תקציבים לישיבות, כבר לא משכנעים את הצעירים החרדים.

צילום: לע"מ

הרי כאשר אישרו בממשלה את הפשרה בכותל המערבי, (השרים החרדים נעדרו או הצביעו נגד, אך רק לאחר שידעו כי יש רוב התומך בהצעה), סירבו במפלגות החרדיות להתראיין או להנפיק הודעות וכותרות באשר לצעדים אותם מתכננים לעשות על מנת לעצור את החרפה.

גם אלו שהסכימו לדבר שלא לציטוט - ובהמשך אף הצהירו על כך פומבית, טענו כי אין ברירה. מדובר בהסכם שהוא הרע במיעוטו ואילו ההכרעה לא הייתה מתקבלת בשולחן הממשלה, שופטי בית משפט העליון היו כופים הסדר חמור יותר. (טענה שאינה מחזיקה מים. ראה: בחקיקה אפשר לנצח את פסיקת בג"ץ על הרפורמים)

רק לאחר שהעיתונאים החרדים, דווקא אלו שהממסד החרדי נלחם נגדם כה הרבה העלו את השאילות הקשות כיצד מכירים בתנועה הרפורמית, התחילו הפוליטיקאים החרדים להתעורר. פתאום מגישים חוקים שיחסמו את המשך ההכרה בתנועה הרפורמית, פתאום מאיימים שם במשבר קואליציוני ופתאום הם גילו: הציבור דורש מידע ושקיפות.

רגע לפני שתצפו בעוד סידרה של אנשים המתיימרים להבין את הנעשה במגזר שיסבירו לכם על השינוי שהחברה החרדית עוברת, תזכרו את העובדות. השינוי הגדול ביותר הוא שמהיום הפוליטיקאים החרדים אינם יכולים להתנהג כפי ראות עיניהם. יש מי שעוקב אחרי פעילויותיהם.