בחקיקה אפשר לנצח את פסיקת בג"ץ על הרפורמים
ביום ראשון ייפגשו הרבנים הראשיים לישראל, הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א והגאון רבי דוד לאו שליט"א, עם ראש הממשלה בנימין נתניהו יחד עם גורמים רלוונטיים נוספים, לדיון במתווה הכותל הרפורמי ובהכרה בתנועה הרפורמית כזרם ביהדות, כתוצאה ישירה מהעובדה שנתנו להם דריסת רגל בסמוך לשריד בית מקדשנו.
עם מעט רצון טוב מצידם של הנציגים החרדים, שהשתמשו בנימוק שהמתווה הוא הרע במיעוטו וכי אין ברירה שכן הם מפחדים מפסיקת בג"ץ בנושא, מוכח על פי נייר עמדה של מרכז ליב"ה - ליבה יהודית בציבוריות הישראלית, שבאמצעות חקיקה אפשר לגבור על ההכרעה הצפויה של בית משפט העליון בנושא.
הנה דוגמה מקבילה למצב כיום. בשנת 2000 פסק בג"ץ שיש לאפשר את תפילת נשות הכותל, תוך שהוא מותח ביקורת על פעולתן של הוועדות, והורה לממשלה "לקבוע את ההסדרים והתנאים המתאימים, בגדרם תוכלנה העותרות לממש את זכותן לתפילה כמנהגן ברחבת הכותל המערבי".
קבוצה של חברי כנסת חרדים הגישה בשנת 2001 הצעת חוק לתיקון חוק השמירה על המקומות הקדושים, המכוונת ישירות נגד נשות הכותל ופסיקת בג"ץ: הוצע לקבע בחקיקה שרחבת התפילה של הכותל המערבי תחולק באמצעות מחיצה לעזרת גברים ועזרת נשים, "לא יקוים טקס דתי בעזרת הנשים שליד הכותל המערבי, הכולל הוצאת ספר תורה וקריאה בו, תקיעה בשופרות, לבישת טליתות ותפילין".
במרכז ליב"ה אומרים כי למרות שהצעת החוק אומנם לא אושרה אבל הלחץ הציבורי גרם לכך שהמדינה ביקשה דיון נוסף בו הציעה, בהתאם להמלצתה של ועדת נאמן, שהנשים יתפללו כמנהגן בקשת רובינסון, בקשת המדינה התקבלה ובגץ קבע שנשות הכותל יתפללו כמנהגן בקשת רובינסון ולא ברחבה המרכזית.
חוק המקומות הקדושים קובע שהשר לשירותי דת יכול לתקן תקנות לשמירה על המקומות הקדושים, במסגרת תקנות מעודכנות שנקבעו בשנת תשמ"א עוגן מעמדו של רב המקומות הקדושים ומעמד רחבת הכותל וגבולותיה וכן דרך ההתנהגות ההולמת למקום קדוש, על פי הנקבע בתקנות אסורה "עריכת טקס דתי שלא על פי מנהג המקום, הפוגע ברגשות הציבור המתפללים כלפי המקום".
בשנת תש"ס קבע בג"ץ (בעקבות מספר גלגולים של עתירות של הרפורמים) שאין חובה לפרש את המושג מנהג המקום כמנהג השמרני בדווקא ולכן יש לאפשר לנשות הכותל להתפלל ברחבה המרכזית, בשלב מאוחר יותר בעקבות לחץ ציבורי פוליטי הגישה הממשלה בקשה לדיון נוסף ובשנת תשס"ג הפך בג"ץ את החלטתו על פיה וקבע שנשות הכותל לא יתפללו המרכזית אלא בקשת רובינסון בגלל הפגיעה ברגשות המתפללים.
משנת תשס"ג ועד שנת תשע"ג המשטרה מנעה מנשות הכותל להתפלל בכותל והיו מספר עימותים חריפים בעניין. בשנת תשע"ג קבע ביהמ"ש המחוזי שאין למנוע מנשות הכותל להתפלל ברחבה המרכזית מכיון שבג"ץ בשנת תשס"ג קבע שראוי שנשות הכותל יתפללו בקשת רובינסון ולא חייב אותם להתפלל שם ולכן הם יכולות להמשיך להתפלל ברחבת הכותל, מאז הם מתפללות ברחבת הכותל, אומנם נמעת מהם הכנסת ספר תורה וקריאה בו בעקבות תקנה שתיקן רב הכותל שאסור להכניס שום ספר תורה פרטי לרחבת הכותל.
בנוסף לכל זה בשנת תשע"ג הוקמה על ידי השר בנט רחבה חדשה שנקראה בשם 'עזרת ישראל' שלא סיפקה את הרפורמים. הפתרון לבעיה הוא שינוי תקנות המקומות הקדושים על ידי השר לשירותי דת באופן שיגדיר בצורה ברורה שמנהג המקום הוא על פי קביעת הרבנות הראשית וכנהוג במסורת ישראל מדור לדור, יש לציין שמשנת תשס"ג עד לפני כשלש שנים השינוי הזה לא התאפשר כיון שהמשרד לשירותי דת פורק וסמכויותיו פוזרו, משנת תשע"ג הוחזרו הסמכויות לקביעת תקנות המקומות הקדושים לשר לשירותי דת.
מיד עם התקבלות החלטת הממשלה יצאו הרפורמים בהכרזה על כך שיש כאן פתח להמשך הכרה בהם גם בתחומים אחרים כגון נישואין וגיור, הקמת המועצה לניהול עניני התפילה בהשתתפות שלהם מכירה בהם כעוד זרם בעל מעמד רשמי במדינה.
ברגע שיש אפשרות של תיקון המצב בחקיקה, אין לנו אלא לקוות שהשרים וחברי הכנסת החרדים יקיימו את הבטחתם מהימים האחרונים, לאחר ששינו את עמדתם בעקבות הלחץ מצד כלי התקשורת החרדים - ואכן יפעלו לתיקון הדבר ויתגברו על עמדת בית המשפט בעזרת חקיקה. כמשפט שליווה את יהדות התורה בבחירות האחרונות, הפוליטיקאים החרדים עומדים כעת בצומת דרכים. בחירה לדורות או בכייה לדורות.
לנייר העמדה המלא של מרכז ליב"ה בנושא זה לחצו כאן
עם מעט רצון טוב מצידם של הנציגים החרדים, שהשתמשו בנימוק שהמתווה הוא הרע במיעוטו וכי אין ברירה שכן הם מפחדים מפסיקת בג"ץ בנושא, מוכח על פי נייר עמדה של מרכז ליב"ה - ליבה יהודית בציבוריות הישראלית, שבאמצעות חקיקה אפשר לגבור על ההכרעה הצפויה של בית משפט העליון בנושא.
הנה דוגמה מקבילה למצב כיום. בשנת 2000 פסק בג"ץ שיש לאפשר את תפילת נשות הכותל, תוך שהוא מותח ביקורת על פעולתן של הוועדות, והורה לממשלה "לקבוע את ההסדרים והתנאים המתאימים, בגדרם תוכלנה העותרות לממש את זכותן לתפילה כמנהגן ברחבת הכותל המערבי".
 |
| מתוך ויקיפדיה |
קבוצה של חברי כנסת חרדים הגישה בשנת 2001 הצעת חוק לתיקון חוק השמירה על המקומות הקדושים, המכוונת ישירות נגד נשות הכותל ופסיקת בג"ץ: הוצע לקבע בחקיקה שרחבת התפילה של הכותל המערבי תחולק באמצעות מחיצה לעזרת גברים ועזרת נשים, "לא יקוים טקס דתי בעזרת הנשים שליד הכותל המערבי, הכולל הוצאת ספר תורה וקריאה בו, תקיעה בשופרות, לבישת טליתות ותפילין".
במרכז ליב"ה אומרים כי למרות שהצעת החוק אומנם לא אושרה אבל הלחץ הציבורי גרם לכך שהמדינה ביקשה דיון נוסף בו הציעה, בהתאם להמלצתה של ועדת נאמן, שהנשים יתפללו כמנהגן בקשת רובינסון, בקשת המדינה התקבלה ובגץ קבע שנשות הכותל יתפללו כמנהגן בקשת רובינסון ולא ברחבה המרכזית.
חוק המקומות הקדושים קובע שהשר לשירותי דת יכול לתקן תקנות לשמירה על המקומות הקדושים, במסגרת תקנות מעודכנות שנקבעו בשנת תשמ"א עוגן מעמדו של רב המקומות הקדושים ומעמד רחבת הכותל וגבולותיה וכן דרך ההתנהגות ההולמת למקום קדוש, על פי הנקבע בתקנות אסורה "עריכת טקס דתי שלא על פי מנהג המקום, הפוגע ברגשות הציבור המתפללים כלפי המקום".
בשנת תש"ס קבע בג"ץ (בעקבות מספר גלגולים של עתירות של הרפורמים) שאין חובה לפרש את המושג מנהג המקום כמנהג השמרני בדווקא ולכן יש לאפשר לנשות הכותל להתפלל ברחבה המרכזית, בשלב מאוחר יותר בעקבות לחץ ציבורי פוליטי הגישה הממשלה בקשה לדיון נוסף ובשנת תשס"ג הפך בג"ץ את החלטתו על פיה וקבע שנשות הכותל לא יתפללו המרכזית אלא בקשת רובינסון בגלל הפגיעה ברגשות המתפללים.
משנת תשס"ג ועד שנת תשע"ג המשטרה מנעה מנשות הכותל להתפלל בכותל והיו מספר עימותים חריפים בעניין. בשנת תשע"ג קבע ביהמ"ש המחוזי שאין למנוע מנשות הכותל להתפלל ברחבה המרכזית מכיון שבג"ץ בשנת תשס"ג קבע שראוי שנשות הכותל יתפללו בקשת רובינסון ולא חייב אותם להתפלל שם ולכן הם יכולות להמשיך להתפלל ברחבת הכותל, מאז הם מתפללות ברחבת הכותל, אומנם נמעת מהם הכנסת ספר תורה וקריאה בו בעקבות תקנה שתיקן רב הכותל שאסור להכניס שום ספר תורה פרטי לרחבת הכותל.
בנוסף לכל זה בשנת תשע"ג הוקמה על ידי השר בנט רחבה חדשה שנקראה בשם 'עזרת ישראל' שלא סיפקה את הרפורמים. הפתרון לבעיה הוא שינוי תקנות המקומות הקדושים על ידי השר לשירותי דת באופן שיגדיר בצורה ברורה שמנהג המקום הוא על פי קביעת הרבנות הראשית וכנהוג במסורת ישראל מדור לדור, יש לציין שמשנת תשס"ג עד לפני כשלש שנים השינוי הזה לא התאפשר כיון שהמשרד לשירותי דת פורק וסמכויותיו פוזרו, משנת תשע"ג הוחזרו הסמכויות לקביעת תקנות המקומות הקדושים לשר לשירותי דת.
מיד עם התקבלות החלטת הממשלה יצאו הרפורמים בהכרזה על כך שיש כאן פתח להמשך הכרה בהם גם בתחומים אחרים כגון נישואין וגיור, הקמת המועצה לניהול עניני התפילה בהשתתפות שלהם מכירה בהם כעוד זרם בעל מעמד רשמי במדינה.
ברגע שיש אפשרות של תיקון המצב בחקיקה, אין לנו אלא לקוות שהשרים וחברי הכנסת החרדים יקיימו את הבטחתם מהימים האחרונים, לאחר ששינו את עמדתם בעקבות הלחץ מצד כלי התקשורת החרדים - ואכן יפעלו לתיקון הדבר ויתגברו על עמדת בית המשפט בעזרת חקיקה. כמשפט שליווה את יהדות התורה בבחירות האחרונות, הפוליטיקאים החרדים עומדים כעת בצומת דרכים. בחירה לדורות או בכייה לדורות.
לנייר העמדה המלא של מרכז ליב"ה בנושא זה לחצו כאן
תגובות
הוסף רשומת תגובה