פוליטיקה, כלכלה ותרבות מזווית חרדית

אחרי תפילה בכותל המערבי, יצאתי עם המשפחה לסיבוב בשכונות הישנות של ירושלים, כאשר הפעם בחרנו להתמקד בשכונת משכנות שאננים הציורית. משם עברנו ליד תחנת הקמח הישנה אותה בנה השר משה מונטיפיורי, וכמובן שלא פספסנו את התצפית המדהימה לעבר חומות העיר העתיקה. חוויה ירושלמית. חיפשנו מקום לארוחת ערב בסביבה. לאחר בירור קצר, קיבלנו המלצה מחבר על "בייגל קפה" ברחוב עמק רפאים הסמוך. "אבל תלכו לשם רק אם אתם רעבים מאוד", צירף את המלצתו. האמת שלא כל כך הבנתי, אבל בסיום הארוחה אני מצטרף להמלצה שלו. אוכל כה טעים, שמוגש בנדיבות כה גדולה. באופן כללי, בכל מסעדה בה אני הולך לאכול עם המשפחה או עם חברים, אנחנו עורכים לעצמנו חלוקת נקודות למסעדה, ולפי זה אנחנו מחליטים האם המקום שווה ביקור חוזר או לא. לצערנו, יש יותר מקומות שמקבלים ניקוד שלילי ממקומות שמצליחים לעמוד בכבוד במבחן הכולל: שירות, טעם, נדיבות, ובעדיפות למחיר סביר. נכנסנו לבייגל קפה, ולמען האמת, יותר מידי ציפיות לא היו לנו. יותר מידי פעמים אכלנו במסעדות חלביות/דגים ויצאנו מאוכזבים. למה בכל זאת הלכנו לשם? כי היינו רעבים ובחום ...