היסטוריית המאבק החרדי ברפורמים
"חדש אסור מן התורה". מילים אלו מבקשות להגדיר הלכה האוסרת אכילת "חדש", תבואה חדשה אשר גדלה לפני שהקריבו ממנה בזמן שבית המקדש היה קיים והניפו את העומר לפני ה'. עד היום, אסורים אנו באכילת תבואה חדשה לפני הזמן שהיו מקריבים אותה בבית המקדש. עם זאת, לא אגזים את אתבטא ואומר כי משפט זה מוכר כיום דווקא בזכות החת"ם סופר - הגאון רבי משה סופר זצוק"ל.
היה זה במסגרת המלחמה הגדולה שניהל נגד התפשטות הרפורמים באותם שנים בערי הונגריה. מרן החת"ם סופר לקח את המשפט "חדש אסור מהתורה" והסביר בכך את עיקרי שיטתו, שהפכה במרוצת השנים לשיטת היהדות החרדית כולה. כל דבר חדש, כל שינוי בהלכה או במסורת היהודית - אסורה מן התורה!
על פי החת"ם סופר, השינוי אסור רק מפני שיש בו חידוש, גם אם אינו סותר את התלמוד והפוסקים. הוא הדגיש ששינויים בדת, אפילו הקטנים ביותר, יכולים לערער את כוחה של היהדות. לשיטתו כל חידוש בחיים היהודיים אסור מן התורה, וכל מנהג שישראל נהגו בו, הפך להיות ל"נדר שננדר ברבים", שהפרתו כרוכה באיסור "לא יחל דברו".
לא לחינם נחשב החת"ם סופר לאבי היהדות האורתודוקסית. מלחמתו העיקשת ברפורמים, בניגוד לחלק מגדולי דורו אשר לא הטיבו לראות את החשיבות במאבק חסר הפשרות נגד הניסיון להכניס שינויים בעם ישראל ובתורת ישראל, נחלו הצלחה אדירה בס"ד וזיכו אותו בתואר ובפועל כמי שהעמיד את היהדות על תילה ולבנות את היהדות החרדית.
עד כמה ניהל החת"ם סופר את מאבקו ברפורמים ביד קשה, ניתן ללמוד מההתבטאות הבאה שלו, כאשר נשאל על הרפורמים. "אילו היה דינם מסור בידינו היה דעתי להפרישם מעל גבולינו. לא יותן מבנותינו לבניהן ומבניהם לבנותינו, כי היכי דלא ליתי לאמשוכי אבתרייהו. ויהיה עדתם כעדת צדוק ובייתוס ענן ושאול. אינהו בדידהו ואנן בדידן. כל זה כ"ל להלכה ולא למעשה מבלי רשות דמלכא יר"ה. וזולת זה יהי דברי בטילים וכלא חשיבי".
נראה כי יש צורך מיוחד להזכיר את העבר ואת ההיסטוריה של המלחמות שנלחמו אלו שהקימו את המסגרת האורתודוקסית, עליה נמנים היום בני המגזר החרדי, כאשר יש מי שמוביל כעת מהלך של הכרה בתנועה הרפורמית, במקביל לפשרה במסגרתה יתנו להם את השליטה על חלקים מסוימים מתוך רחבת הכותל המערבי, שריד בית מקדשנו.
הדברים אינם נכתבים חלילה מתוך מטרה לערער על ההחלטה שקיבלו חלק מגדולי ישראל אשר תומכים בהסכם הפשרה, אלא להזכיר כיצד בימים עברו נלחמו על כך. אדגיש כי אין אף רב אשר הסכים להכרה בתנועה הרפורמית. ההסכמה חלה רק על הפשרה בחלוקת הכותל מחוסר ברירה ומתוך נימוק שמדובר ב"רע במיעוטו". לצערנו, ישנם אשר מנצלים זאת ומובילים מהלך רחב היקף להכרה בתנועה הרפורמית. על כך ועוד בפרקים הבאים בעז"ה.
 |
| מאת MathKnight and Zachi Evenor - נוצר על ידי מעלה היצירה, |
על פי החת"ם סופר, השינוי אסור רק מפני שיש בו חידוש, גם אם אינו סותר את התלמוד והפוסקים. הוא הדגיש ששינויים בדת, אפילו הקטנים ביותר, יכולים לערער את כוחה של היהדות. לשיטתו כל חידוש בחיים היהודיים אסור מן התורה, וכל מנהג שישראל נהגו בו, הפך להיות ל"נדר שננדר ברבים", שהפרתו כרוכה באיסור "לא יחל דברו".
לא לחינם נחשב החת"ם סופר לאבי היהדות האורתודוקסית. מלחמתו העיקשת ברפורמים, בניגוד לחלק מגדולי דורו אשר לא הטיבו לראות את החשיבות במאבק חסר הפשרות נגד הניסיון להכניס שינויים בעם ישראל ובתורת ישראל, נחלו הצלחה אדירה בס"ד וזיכו אותו בתואר ובפועל כמי שהעמיד את היהדות על תילה ולבנות את היהדות החרדית.
נראה כי יש צורך מיוחד להזכיר את העבר ואת ההיסטוריה של המלחמות שנלחמו אלו שהקימו את המסגרת האורתודוקסית, עליה נמנים היום בני המגזר החרדי, כאשר יש מי שמוביל כעת מהלך של הכרה בתנועה הרפורמית, במקביל לפשרה במסגרתה יתנו להם את השליטה על חלקים מסוימים מתוך רחבת הכותל המערבי, שריד בית מקדשנו.
הדברים אינם נכתבים חלילה מתוך מטרה לערער על ההחלטה שקיבלו חלק מגדולי ישראל אשר תומכים בהסכם הפשרה, אלא להזכיר כיצד בימים עברו נלחמו על כך. אדגיש כי אין אף רב אשר הסכים להכרה בתנועה הרפורמית. ההסכמה חלה רק על הפשרה בחלוקת הכותל מחוסר ברירה ומתוך נימוק שמדובר ב"רע במיעוטו". לצערנו, ישנם אשר מנצלים זאת ומובילים מהלך רחב היקף להכרה בתנועה הרפורמית. על כך ועוד בפרקים הבאים בעז"ה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה