פוליטיקה, כלכלה ותרבות מזווית חרדית

רק השבוע לחץ שוב שר האוצר על ראש הממשלה להקים ממשלת אחדות • החקירה נגד יצחק הרצוג מרחיקה את האפשרות שגם כך לא הייתה יותר מידי ריאלית • גורם פוליטי: דיווחי האחדות נועדו להלחיץ את חברי הכנסת החרדים • כפי שכתבנו בטור הקודם, הקרב בין אראל מרגלית להרצוג מתחמם זה לא סוד ששר האוצר משה כחלון מעוניין בהרחבת הממשלה. עוד לפני הקמתה הצהיר כי לא יישב בקואליציה צרה, אך בסוף נכנע. השבוע, אף אמר זאת בקולו בכנס של אנשי עסקים בכירים. “אני כל הזמן לוחץ על ראש הממשלה להרחיב את הממשלה. אני לוחץ על בוז’י להיכנס. יאיר לפיד לא רוצה. אולי אתם יודעים למה. ליברמן, אתם שומעים את הקולות שלו. לכן הפוטנציאל זה מפלגת העבודה”. לדבריו, “המצב לא נוח והמצב לא נעים. אני חושב שזה הדבר שיכול לשפר את התחושה והאווירה במדינה עד הבחירות”. אלא שהחלום הזה נגוז יממה לאחר נאומו של כחלון כאשר נפתחה חקירה נגד יו”ר האופוזיציה, ח”כ יצחק הרצוג. המשטרה בודקת מידע לפיו הרצוג נהנה ממימון פעילות פוליטית בידי בעלי אינטרס. הבדיקה יצאה לדרך, בין השאר, בעקבות הגשת תלונות על עבירות פליליות לכאורה בפעילות של אנשי הרצוג בפריימריז לראשות מ

תחילה דווח על פוליטיקאי אחד. בהמשך נחשף כי גם נגד פוליטיקאי שני מתנהלת בדיקה משטרתית. אין קשר בין הסיפורים, אך דווקא ההבדל ביניהם מסביר שאלה קשה בה התחבטתי בתקופה האחרונה. מדוע אריה דרעי הוא השר המגיע למקום האחרון בכל הסקרים ברציפות הבודקים את שביעות רצון הקהל מפעילות שרי הממשלה?  מיד כאשר פרסמו את העובדה שיש פוליטיקאי בכיר החשוד בפלילים, מיד ידעו כולם לומר כי מדובר באריה דרעי. אתמול האשמתי כאן את הפרקליטות הרודפת אותו לשווא ולכן פרסמה את שמו על גבי צו איסור הפרסום. אבל לדעתי יש כאן בעיה עמוקה יותר. בזמן הפרסום הראשוני בחדשות 2 הייתי עם מספר חברים. כולם אמרו מיד: "מקווים שזה לא שוב דרעי". הסיבה לכך אינה נעוצה בעובדה שדרעי הוא עבריין מורשע. גם יצחק הרצוג אינו צח כשלג. בכל זאת אף אחד לא חשב שמדובר בו, לפחות לא עד לשעות הצהריים של יום רביעי. גם עמית סגל צייץ בטוויטר כי השמועות דיברו דווקא על בכיר במפלגת ימין. אם תרצו דווקא, השמועות דיברו על שר במפלגת ימין שאינה הליכוד. תבינו לבד. בזמנו נחקר יצחק הרצוג באזהרה. הוא יצא מכך רק בגלל ששמר על זכות השתיקה. עליו לא חשבו

כל העיתונאים, ואני הקטן בתוכם, מקבלים מפעם לפעם צווים עם איסור פרסום על פרשיות כאלו ואחרות. גם הלילה, מעט לאחר השעה שמונה בערב, קיבלנו צוו איסור פרסום על חקירה פלילית המתקיימת נגד בכיר פוליטי. אפילו להזכיר את עצם קיום הצו, נאסר עלינו בהוראת בית המשפט. לכאורה הכל תקין, אלא ששום דבר אינו תקין. זו הפעם הראשונה שאני נתקל בצו איסור פרסום אשר שמו של החשוד מופיע עליו. בדרך כלל, מופיע כי אסור לפרסם כל פרט על פרשיה מספר 123456. הפעם, שמו של אריה דרעי הופיע בגלוי על הצו. אם לא ידעתם עד עכשיו, החקירה מתנהלת גם נגד אנשים נוספים ממקורביו. שמם של אלו, אינן מופיעות על הצו שהופץ אתמול. גם העיתוי אינו מקרי. אני לא יודע להגיד לכם בוודאות, אך לי אין כל ספק שלא מדובר בצירוף מקרים מעניין שהוצאת צו איסור הפרסום מספר דקות לאחר שעמית סגל חשף את עצם קיום הבדיקה במהדורה המרכזית בחדשות 2, וגרר גל שמועות אכזריות שהזיקו לאריה דרעי הרבה יותר מאשר אילו האמת הייתה יוצאת לאור. מי שעוקב אחרי, יודע שאיני נמנה על מעריציו של אריה דרעי. אך האמת צריכה לצאת לאור. מי ששמע היום את אריה דרעי ראה מול עיניו אדם הבטוח בצ

בחודשים האחרונים, המאבק נגד האינטרנט, בין אם במכשירי הסלולר ובין אם במחשבים הביתיים, חזר שוב לכותרות, ללא סיבה ברורה שניתן להצביע עליה. בשבועות האחרונים נערכו כנסים נגד השימוש באינטרנט בערים החרדיות הצעירות בית"ר עילית ומודיעין עילית. הכנסים הללו לוו בקמפיינים ובמודעות רחוב הקוראים לציבור להימנע מהחזקת טלפון שאינו כשר ובאינטרנט שאינו חסום. האם המלחמה הזאת יכולה להצליח? כמה חרדים גולשים באינטרנט? כתב אל מוניטור, מרדכי גולדמן כותב כי בשנים האחרונות חודר האינטרנט גם אל המגזר החרדי, למורת רוחה של הנהגת הציבור החרדי. מבחינתה, האינטרנט הוא אסון – הוא מייצג את כל האיומים על הסגירות החרדית הישנה והטובה, על המעגלים החברתיים והקהילתיים שלה, על ערכי הצניעות והמשפחתיות; האינטרנט גם מזמין חשיפה לתכנים הנוגדים את התורה וההלכה. "המאבק נגד האינטרנט בציבור החרדי הוא חשוב מאוד", אומר לאל-מוניטור גורם בוועדת הרבנים לענייני תקשורת. "החברה החרדית היא בעלת ערכים שמרניים, והיא פגיעה יותר לסכנות הרשת לעומת קבוצות אחרות. אנחנו רוצים לשמור על הערכים הקהילתיים שלנו, והאינטרנט הוא ללא כל

הדבר שהכי מטריד את מנוחתו של האזרח החרדי הקטן, לא מנהל המוסדות ולא זה שחושב שתפקידו לדאוג למען כלל ישראל, הוא ללא ספק מצוקת הדיור הקשה. אם בכל הארץ מצוקת הדיור מטרידה את הציבור, במגזר החרדי, המצוקה קשה שבעתיים. לא מעט שידוכים אינם יוצאים אל הפועל בשל מצוקה זו, בתים רבים מתפרקים ואנשים חיים בלחץ מתמיד בשל המחסור ויוקר הדיור. אך נראה כי מרבית חברי הכנסת החרדים כלל אינם מנסים לפתור את מצוקת הדיור החרדית. אם אני לא טועה - ואשמח אם יתקנו אותי, מתחילת הקדנציה הנוכחית, חבר הכנסת היחיד שנפגש עם גורמים ממשלתיים בניסיון לדאוג לבניית דירות עבור החרדים, הוא יו"ר סיעת יהדות התורה, ח"כ מנחם אליעזר מוזס. אני לא מזלזל חלילה בשרים החרדים אשר מטבע הדברים נאלצים לעסוק בענייני משרדם. אך היכן נמצאים שאר חברי הכנסת? יש את אלו העסוקים בלדברר את עצמם או בלהאשים אחרים המדבררים את עצמם. פעילות? עד כה לא שמענו מהם. שלא לדבר על הח"כים החצי אלמוניים שלא ברור עדיין בשביל מה הם יושבים בכנסת, מלבד העובדה שהם מקורבים לפלוני או לאלמוני. צילום: ללא בזמנו ראיינתי את ח"כ מוזס על מצוקת הדיו

במחנה הציוני מתגברת הדרישה לקיים את הפריימריז בניסיון להדיח את יצחק הרצוג • בשמאל מחפשים את המועמד שיביס את בנימין נתניהו • לאיזו מפלגה יצטרף גבי אשכנזי? האם אהוד ברק מתכנן את חזרתו לפוליטיקה? • שיתופי הפעולה המעניינים של יחימוביץ בדרכה לניסיון נוסף להתמודד ולנצח • הטור השבועי מאתר JDN אם הסקרים שהתפרסמו לפני שנה מהיום היו מתבררים כנכונים, כל התוכן שתקראו בטור הבא שלפניכם, לא היו נכונים. יצחק הרצוג היה ראש ממשלת ישראל ובנימין נתניהו אולי היה יו”ר האופוזיציה, אך סביר יותר להניח שהיה פורש ופונה לעשות לביתו. בפוליטיקה, כמו בסקרים, מתוך דגש מיוחד לפוליטיקה הישראלית, דברים שנכונים היום, לא בהכרח שיהיו נכונים גם מחר. דברים משתנים במהירות ומי שלא מצליח להתאים את עצמו – נפלט מהמערכת. כל דבר הנאמר במערכת הפוליטית, הוא בבחינת “אמת לשעתה” בלבד. דבר אחד למדו במערכת הפוליטית ממערכת הבחירות האחרונה. העם אומנם אינו רוצה לראות את בנימין נתניהו בראשות הממשלה, אך לא חושב שאלו שהתמודדו מולו בבחירות האחרונות היוו אלטרנטיבה ראויה לו. גם כאשר הציבור עייף מביבי, את הרצוג הם לא רוצים לראות שם במקומו.

מקווה שהתשובה שלילית, אך על פי הדיווח הבוקר של יהודה שלזינגר בישראל היום, נראה כי ייתכן והתשובה חיובית. על פי הדיווח, פרקליטות המדינה בוחנת בימים אלה תלונה נגד גורמים ברבנות בחשדות כבדים, שלפיהם אנשים מקורבים לש"ס וללשכת הרב הראשי הספרדי עברו מבחני הסמכה לרבנות באופן לא כשר. אם יתברר שהדבר נכון, משמעות הדבר הוא כי בשל רצונם להשיג אי אלו ג'ובים עבור מקורבים, הכשילו אותם גורמים ברבנות עשרות, ואולי אף מאות אלפי יהודים. תארו לעצמכם יהודי מגיע לשאול רב ונענה בתשובה שלא על פי ההלכה. ייתכן שיהודים אף נכשלו באיסורים חמורים ביותר. מצמרר לחשוב על כך. קשה לי להאמין שיש רבנים בכירים שאכן הסכימו שיהודים יעברו עבירות חמורות רק בשביל שמקורב לפוליטיקאי כזה או אחר ימונה לתפקיד כזה או אחר. אם הסיפור יתברר כנכון עובדתית, יהיה זה חילול ה' מהגדולים ביותר שאירעו בשנים האחרונות בעם היהודי. לא להאמין עד כמה צדקו חז"ל באומרם כי הכבוד מוציא את האדם מן העולם. על פי הדיווח הבוקר בעיתון, על מנת להפוך באופן רשמי לרב בישראל יש צורך לעבור כמה בחינות - למעמד של רב שכונה יש לעבור שישה מבחנים, ו

התירוץ השחוק כי חבר הכנסת לשעבר אמנון כהן נקי כי הוא לא זומן לחקירה במשטרה, אינה מחזיקה מים. בסך הכל זה מעיד כי בפרקליטות היה מי שהעדיף לסגור את הפרשיה בשקט ולא לעורר רעש תקשורתי מיותר. כמו כן הסיפור מוכיח שוב כי עו"ד יעקב וינרוט, הוא מהאנשים הכי מוכשרים בישראל. אין לי כל מידע המפליל את ח"כ לשעבר אמנון כהן, אך יש הקלטות המפלילות אותו. בנוסף, הברוקר דניאל מולקנדוב  עבר על ידי מערת תוכנית עובדה בדיקת פוליגרף ויצא דובר אמת. מנגד, אין כל הוכחה שמולקנדוב משקר ואמנון כהן נקי, מלבד חזקת החפות שיש לאדם עד שהוא מורשע בבית המשפט. גם אז ייתכן ופסק הדין אינו משקף את האמת. כזכור, בראיון לאילנה דיין בתוכנית עובדה, חשף מולקנדוב כי העביר מאות אלפי שקלים במזומן לח"כ לשעבר, כמו גם טובות הנאה שאין זה מן הראוי לעלותם על הכתב. גם אם נחליט שאפשר להעלים עין מהשוחד שקיבל, איך אפשר לגבות אדם שבגד באשתו בצורה כה דוחה? בתחקיר הובאו מהלכים נוספים של חבר הכנסת דאז כהן, בשירותו של מולקנדוב. כך למשל, נוסח הצעת חוק שהעביר מולקנדוב לכהן במייל הפך ב-2008 להצעת חוק רשמית שעליה חתומים כהן וחברי כנסת

השינוי הגדול ביותר שעובר על המגזר החרדי בתקופה האחרונה, מתבטאת דווקא בעובדה שהפוליטיקאים החרדים נאלצו להקצין את עמדותיהם ולהתנגד להכרה בתנועה הרפורמית כזרם רשמי ביהדות. מי שחתומים על השינוי, הם דווקא העיתונאים החרדים, ודווקא אלו שאינם כותבים בכלי תקשורת מפלגתיים ורשמיים. נוצר כאן מצב מעניין. דווקא העיתונאים בכלי התקשורת שעד לפני מספר שנים נלחמו נגדם, כמו לדוגמה המאבק נגד ההאזנה לתחנות הרדיו או קניית השבועונים, כמו גם המאבק באתרי האינטרנט החרדים, דווקא הם הצליחו לגרום להקצנה דתית של הנציגות החרדית. כיצד הם הפכו להיות שומרי החותם של היהדות החרדית? השקיפות שאותם כלי תקשורת הכניסו לתוך המגזר החרדי, בצירוף העובדה שהפוליטיקאים החרדים כבר אינם חסינים מפני ביקורות - כולל ביקורת ציבורית קשה ונוקבת, הביאה לכך שחברי הכנסת לא יכלו יותר להתנהג בערכי היהדות כביכול היו רכושם הפרטי. התירוצים שבתמורה להכרה ברפורמים יצליחו להביא תקציבים לישיבות, כבר לא משכנעים את הצעירים החרדים. צילום: לע"מ הרי כאשר אישרו בממשלה את הפשרה בכותל המערבי, (השרים החרדים נעדרו או הצביעו נגד, אך רק לאחר שידעו כ

האם היחסים בין יו”ר יש עתיד לחברי הכנסת החרדים עולים על מסלול תקין? שיחת הטלפון המפתיעה שקיבל יאיר לפיד מח”כ משה גפני • מנגד, השיחה שלא נענתה אצל השר יעקב ליצמן מיאיר לפיד • האם כיום יסכים דרעי לשבת בממשלה עם יאיר לפיד? • הטור השבועי מאתר JDN יו”ר יש עתיד, ח”כ יאיר לפיד ככל הנראה הופתע השבוע כאשר על הצג במכשירו הסלולרי הופיע שמו של האיש שחייג אליו. יו”ר ועדת הכספים, ח”כ משה גפני. לפני שנעבור לתוכן השיחה, עצם העובדה ששיחה מעין זו מתקיימת, מעידה על שינוי בגישה של חלק מחברי הכנסת החרדים שסברו כי צריך להחרים את לפיד בשל התנהלותו כלפי הציבור החרדי בעת כהונתו במשרד האוצר. השבוע, פתח גפני במאבק נגד המשך קידום הצעת החוק שתאפשר לרשות המסים לדרוש מהבנקים וממוסדות פיננסיים לדווח על לקוחות החשודים בהעלמות מס. החשש העיקרי של גפני הוא שברשות המיסים ובמשרד אוצר יהיה מי שינצל את החוק לפעילות נגד אברכים ובני המגזר החרדי. ליצמן מנקה עצמו מחיבוק של לפיד “אני חושב שזה חוק ממש נורא”, אמר השבוע גפני. “הוא יהפוך אותנו לצפון קוריאה. כל אזרח יקבל זימון לחקירה מפקיד שומה על פי ההחלטה של רשות המ

מה גרם לפוליטיקאים החרדים להתחיל להתנגד פתאום למתווה המוצע עם הפשרה לרפורמים על שליטה בחלק משריד בית מקדשנו? הערב, מסביר זאת שר הדתות דוד אזולאי בקולו: "הבינו שמתווה הכותל לא יעבור בציבור". פשוט כך. הציבור הצליח לשנות את דעתם של הפוליטיקאים. כאשר כתבתי כי העיתונאים החרדים הם אלו ששינו את דעתם של הפוליטיקאים החרדים, שכזכור בהתחלה סירבו להתנגד פומבית להכרה בתנועה הרפורמית והעדיפו לתמוך בשקט במתווה כאשר התנגדותם בממשלה הייתה מתוך קריצת עין והבנה שזה יאושר גם בלעדיהם, היה מי שתקף אותי. "איך אתה מעז לכתוב כך?" שאלו. "השינוי בדעתם הייתה לאחר כינוס מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל והמכתב החד משמעי והברור של מועצת חכמי התורה", טענו בתוקף. אז הנה, לכו וספרו זאת לשר הדתות דוד אזולאי. הוא יודע את האמת והערב גם אמר זאת בקולו. ויקימדיה אזולאי נשאל בראיון הערב למהדורה המרכזית ברדיו קול חי ( לקריאת הראיון המלא לחצו כאן ) מה גרם לשינוי בעמדת המפלגות החרדיות מתגובה פסיבית להעברת מתווה הכותל הרפורמי לבין ההתנגדות הנחרצת שמושמעים כעת, עד כדי איום בפרישה מהממשלה.

הנימוק הרשמי שתשמעו ברחוב מדבר על כך שהישיבות נסגרו בשל העובדה שהבחורים החזיקו פלאפונים, חלקם אפילו מכשירים ללא חותמת של ועדת הרבנים לענייני תקשורת. למה אני לא מאמין לסיבה זו? עובדה, שבחורים שחתמו שלא יחזיקו את המכשיר בבניין הישיבה, התקבלו לישיבות אחרות. למה לא להשאיר אותם בישיבת המקור שלהם? לא היה יותר פשוט אם היו זורקים את הבחורים הסוררים מהישיבה, כפי שנהוג לעשות במרבית הישיבות? בשביל זה סוגרים ישיבה? ומי אמר בכלל שסוגרים את הישיבות? מתברר שאף ישיבה לא נסגרה. לא ישיבת שפת אמת המיתולוגית ולא שאר הישיבות עליהם דיברו. לא יצאה כל הוראה מטעם אי מי בחסידות כי הישיבות הללו יסגרו. הבחורים קיבלו טפסי רישום לישיבות אחרות והתבקשו למלאות ולשלוח את הטופס. איש לא הכריח אותם. זכותם לסרב - ואכן היו בחורים שסירבו. רק שאותם בחורים זכו לאיומים כמו: לא ילך לכם בשידוכים, ועוד כהנה וכהנה. מדוע דווקא ישיבות אלו? בחסידות גור, הישיבות מחולקות לשניים. יש ישיבות רישום ויש ישיבות המשך. יש ישיבות בהם בחור נכנס לישיבה קטנה, ממשיך עם אותו הצוות לישיבה גדולה, קיבוץ עד לחתונה. מנגד, יש ישיבות קטנות שאין להם ה

הדברים מובאים כאן כפי ששמעתי אותם מכלי ראשון, עדויות של בחורים ששוחחו עם כ"ק האדמו"ר מגור שליט"א, בסוף השבוע האחרון. לפני שתקראו את הכתבה, הייתי ממליץ לכם לקרוא את ההקדמה  שכתבתי על מנת שתבינו בצורה טובה יותר את מה שאשתדל לספר כאן בקצרה. יום חמישי בלילה, או "ליל שישי" בעגה החרדית. המונים מחסידי גור מתאספים בכינוס מיוחד עבור תורמי ישיבת "חידושי הרי"ם" בתל אביב. מידי שנה מקיימים בישיבה "דינר" לתורמים בתאריך זה, יום ההילולא של האדמו"ר זצוק"ל, אך השנה האירוע מתקיים ברמה גבוהה מהרגיל במלאות 150 שנה להסתלקותו לגנזי מרומים. אירוע שאמור היה להכניס הון רב לישיבה ותוכנן מזה זמן רב. לאור האירועים האחרונים, ייתכן מאוד ומדובר במסיבת הפרידה של ישיבה זו. במקביל לאירוע רב משתתפים ויוקרתי זה, הגיע כ"ק האדמו"ר מגור לישיבת חידושי הרי"ם ולמרבה ההפתעה ביקש לשוחח עם הבחורים שעדיין נשארו בה. מתוך ויקיפדיה אחד, אחד ניגשו הבחורים אל הרבי. הם שאלו אותו מדוע החליט על סגירת הישיבה ונענו, לפחות אלה ששוחחו עימי זכו לתשובה הבאה:

נפתח מהסוף. כל מי ששוחחתי עימו לפני כתיבת פוסט זה, דאג לשלב בדבריו את הפסוק "שפת אמת תיכון לעד". אין דבר יותר כאוב לאלפי אנשים בימים אלו מאשר סגירת הישיבה המיתולוגית של חסידות גור בעיר ירושלים. משנת תרפ"ה הישיבה קיימת. כנראה שיותר לא. מרבית הסיכויים הם כי היא תיסגר על מנעול ובריח. הראיתי את דף הטיוטה שכתבתי על נושא מאתגר זה לידיד מבוגר מחסידות מפוארת זו אותו אני מכיר מבית הכנסת הירושלמי שהייתי מתפלל בימות החול בשנות בחרותי. הביט הלה בדף והפטיר לעברי, ספק זועם, ספק שואל 'האסטו געווארן אזוי ווי שאולזון'? וכי הפכת למתחרה של הבלוגר חיים שאולזון? לא ידידי היקר. אין לי דבר וחצי דבר נגד אי מי מחסידות גור (מלבד אולי המשגיח שלי בישיבה קטנה...). אני בסך הכל מעלה על הכתב מספר תהיות שעלו במחשבתי וליבנתי אותם מול חברי הרבים המשתייכים, בגאווה גדולה, לחסידות הגדולה ביותר בישראל. צילום: Ranbar, ויקיפדיה מכל המאמרים שפרסמתי עד כה, השקעתי הכי הרבה זמן על המאמר אותו אתם קוראים כעת. שעות רבות של מחשבה כיצד להתנסח בלי לפגוע חלילה בכבודו של אף אדם, בטח שלא בכבודם של גדולי

ביום ראשון ייפגשו הרבנים הראשיים לישראל, הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א והגאון רבי דוד לאו שליט"א, עם ראש הממשלה בנימין נתניהו יחד עם גורמים רלוונטיים נוספים, לדיון במתווה הכותל הרפורמי ובהכרה בתנועה הרפורמית כזרם ביהדות, כתוצאה ישירה מהעובדה שנתנו להם דריסת רגל בסמוך לשריד בית מקדשנו. עם מעט רצון טוב מצידם של הנציגים החרדים, שהשתמשו בנימוק שהמתווה הוא הרע במיעוטו וכי אין ברירה שכן הם מפחדים מפסיקת בג"ץ בנושא, מוכח על פי נייר עמדה של מרכז ליב"ה - ליבה יהודית בציבוריות הישראלית, שבאמצעות חקיקה אפשר לגבור על ההכרעה הצפויה של בית משפט העליון בנושא. הנה דוגמה מקבילה למצב כיום. בשנת 2000 פסק בג"ץ שיש לאפשר את תפילת נשות הכותל, תוך שהוא מותח ביקורת על פעולתן של הוועדות, והורה לממשלה "לקבוע את ההסדרים והתנאים המתאימים, בגדרם תוכלנה העותרות לממש את זכותן לתפילה כמנהגן ברחבת הכותל המערבי". מתוך ויקיפדיה קבוצה של חברי כנסת חרדים הגישה בשנת 2001 הצעת חוק לתיקון חוק השמירה על המקומות הקדושים, המכוונת ישירות נגד נשות הכותל ופסיקת בג"ץ: הוצע לקבע בחקיק

השבוע נרשם בכנסת רגע מעניין של שיתוף פעולה בין יו”ר יש עתיד, ח”כ יאיר לפיד ליו”ר ישראל ביתנו, ח”כ אביגדור ליברמן. איחוד שיאיים על המשך שלטונו של נתניהו? ליברמן עצמו הכחיש אפשרות כזו כאשר נשאל על כך השבוע בכנסת. אך גם רגע לפני האיחוד שלו בעבר אם מפלגת הליכוד הוא הכחיש. בסוף “הליכוד ביתנו” אכן לקחה את המקום הראשון בבחירות, אך לא הביאה את כמות המנדטים שצפו לה הסקרים. שיתוף פעולה בין לפיד וליברמן, עלול להיות השובר שוויון של הבחירות הבאות. לראשונה יציבו מול ראש הממשלה בנימין נתניהו אלטרנטיבה מימין – שני פוליטיקאים ותיקים ומשופשפים שיתמקדו בעיקר בנושאי החוץ והביטחון, הנושאים המעניינים את מצביעי הגוש הימני. יתמודדו יחד? משה כחלון, האיש שרבים ציפו לו לפני שנכנס חזרה לפוליטיקה, אכזב את בוחרי הימין המצביעים לנתניהו כברירת מחדל, רק בגלל חששם שהשמאל יעלה שוב לשלטון. מלכתחילה הצהיר כי הוא שואף להגיע למשרד האוצר. אדם שלא שואף רחוק – לא מגיע רחוק. גדעון סער, שפרש רק עד מתי שבנו דוד ילמד ללכת, מתמהמה למרות שבנו כבר יודע גם לרוץ. בינתיים נראה שהוא ממתין שנתניהו ילמד ללכת. סער נראה כאחד ש

ח"כ חרדי, או ליתר דיוק סגן שר חרדי, חשף לבקשת התנועה לחופש המידע את היומן שלו. שקלול של כלל הנתונים שפורסמו שם, מעלה כי הוא עובד בממוצע שעה אחת ביום לטובת הציבור ששלח אותו לכנסת. מדובר בסגן השר משולם נהרי מש"ס. את המידע מצאתי באתר  התנועה לחופש המידע . הפעם החלטתי להימנע מפרשנויות ופשוט אעתיק את הנכתב שם: "בחצי שנה במשרד הרווחה הצלחנו להגיע להישגים של קדנציה שלמה" – סיכם סגן השר משולם נהרי את פועלו, אבל אנחנו ספרנו רק 149 שעות עבודה ב-7 חודשים – כלומר קצת יותר משעת עבודה אחת ביום – וזה כולל השתתפות בבר-מצוות, בריתות וניחומי אבלים. "באופן מקומם למדי שליש מהפגישות ביומן שהעביר לנו נהרי הוא בחר להשחיר ולהסתיר, למרות שעל פי החוק מותר לו לעשות את זה רק כשזה נוגע לענייניו הפרטיים. דוברות הכנסת "אחרי שבעה חודשים שבהם הוא ישב נהרי במשרד הרווחה על תקן אישיות לא רצויה – הוא חולץ משם לאחרונה על ידי אריה דרעי וקודם לתפקיד סגן שר במשרד הפנים ובמשרד הפריפריה, הנגב והגליל. מעניין מה הוא מתכנן לעשות שם. אנחנו מתכוונים להמשיך ולבקש את היומנים מכל השרים וסגני-

זה לא הפעם הראשונה שאריה דרעי משתמש בטריק של התפטרות כדי לכסות על סיפורים אפלים העלולים להביך אותו. מה שהצליח לו ובגדול כאשר התפטר לאחר פרסום הקלטת בה מרן זצוק"ל מכנה אותו רשע, הצליח לו גם הפעם עם חברי מועצת העיר ירושלים. יש שיצעקו שדרעי זכאי ויזכירו את העובדה שהוא הצליח להביא את יהדות ספרד למצבה היום. אחרים יטענו שהוא מושחת ויזכירו שלל פרשיות מביכות עליו, אך על דבר אחד אין חולק. הוא שועל פוליטי מדרגה ראשונה. הוא לוקח בהליכה בתחרות על התואר מול כל יריביו הפוליטיים. הבוקר, במקום שכולם יעסקו בעובדה שבזכות נציג ש"ס במועצה, מיכאל מלכיאלי אנו עומדים לקראת הגברת חילולי השבת בעיר הקודש במתחם התחנה, (ראה: שוב זה קורה: נציג חרדי מכר את השבת בירושלים ) עסקו כולם בחשיפת כיכר השבת כי אריה דרעי שוקל להדיח שלושה חברי מועצת העיר ירושלים . צילום: דוברות עיריית ירושלים על פי הפרסום של ישי כהן, אחת הטענות המרכזיות של דרעי היא שחברי המועצה עובדים במקביל בתפקיד בכיר אחר שמעסיק אותם במרבית השבוע כך שלמעשה תושבי העיר ירושלים לא זוכים לייצוג של מספר חברי המועצה האמיתי של ש"ס - חמ

באחד העלונים ניסו להסביר מדוע אין צורך להלחם בהכרה הצפויה של מדינת ישראל בתנועה הרפורמית, על ידי סיפור של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן שליט"א. לפני מספר שנים, ענה בשלילה לשאילת אחד הרבנים האם להשתתף בכנס נגד התפשטות התנועה הרפורמית בישראל. אך בדיקה קלה העלתה כי לתשובתו של הגראי"ל היה גם נימוק. "השפעתם בישראל אפסית", אמר לאותו רב. "כנס נגדם רק יעורר סביבם רעש תקשורתי ויגביר את השפעתם". כלל הלכתי ידוע אומר כי אם בטל הנימוק, בטילה ההלכה. לדעתי, כיום - לאחר שאציג כאן חלק מהנתונים על הרפורמים בישראל - התשובה תהיה שונה לחלוטין. אם לפני שנים ספורות לרפורמים בקושי היה דריסת רגל במדינת ישראל, הרי שלאחרונה המגמה השתנתה לחלוטין. יותר ויותר יהודים מכל רחבי הארץ מצטרפים בהמוניהם לתנועה הרפורמית המציעה להם "יהדות מתקדמת" המסתדרת להם עם רצונם לקדש על היין בשבת ולהדליק נרות אך להמשיך משם למשחק הכדורגל. מתוך פייסבוק התנועה הרפורמית אחת למספר שנים מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את הנתונים המלמדים על עליה ברמת שמירת הדת של הציבור בישראל. אך במקו